עקרונות של שיבוש תאים בביו-פרמצבטיקה

שיטות מכניות: אלו משבשות את מבני התא באמצעות כוחות מכניים כגון דחיסה וגזירה. העיקרון הבסיסי כרוך בשימוש בכוח פיזי חיצוני כדי לשבור ישירות את דפנות התאים והממברנות. שיטות נפוצות כוללות הומוגניזציה בלחץ-גבוה (אילץ תרחיף תאים דרך מרווח צר בלחץ גבוה כדי ליצור כוחות גזירה- במהירות גבוהה), כרסום חרוזים (באמצעות ערבול במהירות גבוהה של חרוזי שחיקה כדי ליצור כוחות גזירה והשפעה), ושיבוש אולטרא-קולי (ניצול אפקט חילופי לחץ אולטרה-קולי ליצירת חילופי לחץ קוליים שונים).

שיטות לא-מכניות:

(1) שיטות כימיות:ניצול חומרים פעילי שטח (למשל, Triton X-100) או ממסים אורגניים (למשל, אתנול) כדי לשבש את מבנה דו-שכבת השומנים של קרום התא, ובכך להגדיל את חדירות הממברנה;

(2) שיטות אנזימטיות:שימוש בהידרולאזים-כגון ליזוזים (המפרק פפטידוגליקן בדפנות התא של חיידקים) או צלולאז (המפרק תאית בדפנות תאי הצמח)-כדי לפרק באופן ספציפי רכיבים של דופן התא או הממברנה;

(3) שיטות פיזיות:
① שיטת הפשרה- של הקפאה: הקפאה והפשרה חוזרות ונשנות גורמות למים תוך תאיים ליצור גבישי קרח; ההתפשטות הנפחית המתקבלת מובילה לקרע בתאים;
② שיטת הלם אוסמוטי: תאים מועברים מסביבה היפרטונית לסביבה היפוטונית, מה שגורם להם לספוג מים, להתנפח ולקרע.